#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיון שמגיע לפתח בית דוד נעשה כנחל שוטף שבו רוחצין זבין וזבות נדות ויולדות שנאמר 'ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלים לחטאת ולנדה'.<br>מהו פתח בית דוד, ומה למד רב יוסף מכאן, והאם הלכה כמוהו.	היא ציון חוץ לירושלים.<br>ורב יוסף למד מכאן רמז שנדה צריכה מים עמוקים שתשב בהן עד צוארה. ולית הלכתא כוותיה.	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לעבור במים בשבת במנעל, האם יש לחשוש שיבא לטלטל אותה. מה העיד רב נחמיה חתנא דבי נשיאה.	רב נחמיה חתנא דביה נשיאה אמר שראה את רב אמי ורב אסי שעברו עם מנעל.<br>	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה המעשה עם ריש גלותא ורבינא בהגרוניא.	ריש גלותא איקלע להגרוניא לבי רב נתן [ושבת שם], רפרם וכולהו רבנן אתו לפירקא, רבינא לא אתא.&nbsp;<div>למחר בעי רפרם לאפוקי לרבינא מדעתיה דריש גלותא, אמר ליה מאי טעמא לא אתא מר לפירקא, אמר ליה הוה כאיב לי כרעאי.&nbsp;</div><div>איבעי&nbsp;לך למיסם מסאני, גבא דכרעא הוה.&nbsp;</div><div>איבעי לך למרמא סנדלא [שהוא רחב], אמר ליה עורקמא דמיא הוה באורחא.&nbsp;</div><div>איבעי לך למעבריה דרך מלבוש, אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב אשי סנדל לכתחילה לא.</div>	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה טיט מותר לשבת ביום כפור, ועל איזה טיט אסור.	תני יהודה בר גרוגרות,&nbsp;אסור לישב על גבי טינא ביום הכפורים [שלחלוח הטיט הוי עונג קרוב לרחיצה]. <br>אמר רבי יהושע בן לוי ובטינא מטפחת [מקיאה מים]. <br>אמר אביי ובטופח על מנת להטפיח.	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ביום כפור להצטנן בפירות או בינוקא.	מותר.<div>אמר רב יהודה מותר להצטנן בפירות.<br>רב יהודה מצטננן בקרא.<br>רבה מצטננן בינוקא.<br></div>	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לעבור במים בשבת בסנדל, האם יש לחשוש שתיפול ויבא לטלטל אותה [כי אינו יכול להדקו ולקשרו יפה ברגלו כמו מנעל]. 2	רב רחומי ראה את רבינא שעבר עם סנדל.<br>רב אשי אומר שסנדל לכתחילה לא.&nbsp;	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להצטנן בכסא דכספא. 3	רבא מצטנן בכסא דחספא.<br>לרב פפא מלא אסור [שמא ישפכו מים על ידיו], חסר שרי.<br>לרב אשי אפילו חסר אסור, כי יכול להחליק וישפכו המים עליו.	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להצטנן בכלי חרס (פחרא).	אסור בין מלא בין חסר, כי פולט מים שבולע.	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"זעירא בר חמא אושפיזכנין דרבי אמי ורבי אסי ורבי יהושע בן לוי ודכולהו רבנן דקיסרי הוה. אמר ליה לרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי, בר אריא, תא אימא לך מילתא מעליתא דהוה עביד אבוך (ריב""ל).<br>מה עשה אביו."	"מטפחת [סודר] היה לו בערב יום הכפורים, ושורה אותה במים, ועושה אותה כמין כלים נגובין (סוחט), ולמחר מקנח בה פניו ידיו ורגליו.&nbsp;<div>ערב תשעה באב שורה אותה במים (ולא סוחט), ולמחר מעבירה על גבי עיניו.<br>וכן כי אתא רבה בר מרי אמר, בערב תשעה באב מביאין לו (לריב""ל) מטפחת ושורה אותה במים ומניחה תחת מראשותיו ולמחר מקנח פניו ידיו ורגליו. בערב יום הכפורים מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים ועושה אותה כמין כלים נגובין ולמחר מעבירה על גבי עיניו.</div>"	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר ליה ר' יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא איפכא אמרת לן ואותיבנך סחיטה.<br>מה הכוונה. (2 פירושים ברש""י)."	"פירוש ראשון שאמר לו שריב""ל היה סוחט בערב ת""ב ובערב יו""כ לא היה סוחט, והקשה לו שא""כ יבא לידי סחיטה ביו""כ.<br>פירוש שני שאמר לו שבערב ת""ב לא היה סוחט ובערב יו""כ היה סוחט, והקשה לו שאע""פ שסחט ככלים נגובים עדיין יש לחוש לסחיטה."	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אלעזר [בן פדת] זקן ויושב בישיבה צריך ליטול רשות להתיר בכורות.<br>מה הכוונה.	"אמרינן בסנהדרין שאין חכם מתיר את הבכור ביחיד לראות את מומו, אלא אם כן נטל רשות מן הנשיא פעם אחת.&nbsp;<span style=""font-weight: 700; background-color: rgb(255, 255, 255);"">דבר זה הניחו להם לבי נשיאה כדי להתגדר בו.</span><br>והכא מיבעיא להו דאם זקן יושב בישיבת סנהדרין הוא, מי צריך רשות או לא."	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אלעזר [בן פדת] זקן ויושב בישיבה צריך ליטול רשות להתיר בכורות.<br>מה ענה רבי צדוק בן חלוקה.	עמד ר' צדוק בן חלוקה על רגליו ואמר אני ראיתי את רבי יוסי בן זימרא שזקן ויושב בישיבה היה, ועמד למעלה מזקנו של זה [של נשיא זה שבדורינו], ונטל רשות להתיר בכורות.	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אלעזר [בן פדת] זקן ויושב בישיבה צריך ליטול רשות להתיר בכורות.<div>עמד רבי צדוק בן חלוקה על רגליו ואמר: אני ראיתי את רבי יוסי בן זימרא, שזקן ויושב בישיבה היה, ועמד במעלה מזקנו של זה - ונטל רשות להתיר בכורות.&nbsp;<br>מה ענה רבי אבא לרבי צדוק בן חלוקה.</div>	"אמר ליה ר' אבא לא כך היה מעשה, אלא כך היה מעשה, ר' יוסי בן זימרא כהן היה, והכי קא מיבעיא ליה, הלכה כר""מ דאמר החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו (וא""כ אינו יכול להתיר בכורות, כי כהנים חשודים על הבכור), או דילמא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר נאמן הוא על של חבירו, ואינו נאמן על של עצמו.&nbsp;<div>ופשט ליה הלכה כרשב""ג.</div>"	יומא פרק שמיני עח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אלעזר מהו לצאת בסנדל של שעם ביום הכפורים.<br>מה ענו לגבי יום כפור ולגבי תענית גשמים.	"עמד רבי יצחק בר נחמני על רגליו ואמר, אני ראיתי את רבי יהושע בן לוי שיצא בסנדל של שעם ביום הכפורים, ואמינא ליה בתענית ציבור [הנגזר על הגשמים] מאי, אמר לי לא שנא.<br>אמר רבה בר בר חנה, אני ראיתי את רבי אלעזר דמן ננוה שיצא בסנדל של שעם בתענית צבור, ואמינא ליה ביום הכפורים מאי, א""ל לא שנא."	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו אמוראים יצאו בנעלים שאינם של עור. 4	<ol><li>רב יהודה נפיק בדהיטני [שעם].</li><li>אביי נפיק בדהוצי [כפות תמרים].</li><li>רבא נפיק בדיבלי [עשבים]. </li><li>רבה בר רב הונא כריך סודרא אכרעיה ונפיק.</li></ol>	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתיב רמי בר חמא הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ור' יוסי אוסר, ושוין שאסור ביום הכפורים.<br>מדוע אוסר ר' יוסי לצאת בקב שלו.	בקושיא - קסבר לאו מנעל הוא הואיל ואינו שוה בכל. בתירוץ רבא - כי חושש שמא ישמט ויבא לטלטלו.	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתיב רמי בר חמא הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ור' יוסי אוסר, ושוין שאסור ביום הכפורים.<br>מה הקשו מכאן.	רואים שאפילו ר' יוסי שאוסר בשבת דלאו מנעל הוא, אוסר לצאת ביום כפור, וקשה על מי שהתיר מנעל של שעם.	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתיב רמי בר חמא הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ור' יוסי אוסר, ושוין שאסור ביום הכפורים.<br>מה תירץ אביי, ומה הקשה לו רבא 3.	שבקב אסור לצאת משום שיש בו כתיתין [חתיכות בגדים קטנות שהם נוחות לו לסמוך שוקו עליהם] ומשום תענוג.<br>והקשה לו רבא אם הוא לא מנעל, הכתיתין יעשו אותו מנעל?<br>ועוד כל תענוג שאינו מנעל אסור ביום כפור? והרי רבה בר רב הונא היה כורך סודר על רגלו ויוצא.<br>ועוד שכתוב בסיפא אם יש לו בית קיבול כתיתין טמא, מכלל דרישא לאו בדאית ביה כתיתין עסקינן.&nbsp;	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתיב רמי בר חמא הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ור' יוסי אוסר. ותני עלה ושוין שאסור לצאת בו ביום הכפורים.<div>איך מתרץ רבא את קושיתו.&nbsp;</div>	שגם ר' מאיר וגם ר' יוסי סוברים שקב של קיטע הוא מנעל, [הלכך ביום כפור אסור, אבל דהיטני ודהוצא לאו מנעל נינהו], ומה שר' יוסי אוסר לצאת בו בשבת הוא משום שגוזר שמא יפול ויבא לטלטלו ארבע אמות בשבת, ור' מאיר לא גוזר.	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הטעם שתינוקות מותרים בכולם חוץ מנעילת הסנדל. מה היתה ההו""א, ומה דחו."	"ההו""א היא שנעילת הסנדל יבינו שגדולים הלבישו אותו היום (כי אין לישון עם מנעלים שטועם טעם מיתה), אבל רחיצה וסיכה יחשבו שגדולים עשו לו אתמול.<br>ודחו שהרי 'מותרין' משמע לכתחילה שאפילו בא לשאול אומרים לו האכילהו, והרי כשעושה יודע שהיום הוא עושה."	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הטעם שתינוקות מותרים בכולם חוץ מנעילת הסנדל. מה המסקנה.	אלא הנך דלאו רביתייהו גזרו בהו רבנן, הנך דרביתייהו הוא לא גזרו בהו רבנן.	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר אביי אמרה לי אם. מה אמרה, ומה מוכח מזה.	"<span style=""background-color: rgb(255, 255, 0);"">רביתיה דינוקא מיא חמימי ומשחא [לרחוץ ולסוך].<br></span>גדל פורתא ביעתא בכותחא [ביצים בכותח].<br>גדל פורתא תבורי מאני [להפקיר לו כלים לשבר ולמלאות תאותו].<div>ומוכח מזה שרחיצה וסיכה היינו רביתיה.</div>"	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה קנה רבה לבניו.	כלים סדוקים של חרס בדמים קלים, ושברו אותם.	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום. מה הכוונה.	ברייתא היא ומייתינן לה בריש בתולה נישאת בכתובות, הרי שהיה טבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה, מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה, ובועל בעילת מצוה ופורש, ואחר כך קוברין את המת, ואין מונעין תכשיטין מן הכלה מחמת האבל כל שלשים יום.	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי נקראת כלה לגבי רחיצת פנים.	"עד שלשים יום, כמו""ש אין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום."	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום שיש לחוש לסכנת עקרב, האם מותר לנעול מנעלים.	"אמר שמואל אם מחמת סכנת עקרב מותר. (ולא אמרינן שיהא אסור לצאת מביתו. שפ""א)"	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעיניתה.<br>מה הסתפק רב פפא.	"כותבת שאמרו בגרעיניתה או בלא גרעיניתה [כמוה וכגרעיניתה יחד, א""ד כמוה או כגרעיניתה]."	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעי רב אשי עצם כשעורה בקליפתה או בלא קליפתה בלחה או ביבשה.&nbsp;<br>מדוע רב פפא לא הסתפק בזה.	"כי סובר שלַחה נקראת שיבולת, ושעורה בלא קליפתה נקראת 'אושלה' [הלכך <font color=""#ff0000"">יבישה בקליפתה</font> הוא דמיקריא שעורה]."	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כותבת הגסה הוא פחות או יותר מכביצה.	מחלוקת רב יהודה ורב זביד.<div>לרב יהודה יותר מכביצה.<br>לרב זביד פחות מכביצה.</div>	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קב של קיטע מקבל טומאה או לא.	אם יש לו בית קיבול כתיתין מקבל טומאה, כי אינו פשוטי כלי עץ.	יומא פרק שמיני עח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל חכם יכול להתיר בכורות.	"אמרינן בסנהדרין שאין חכם מתיר את הבכור <font color=""#ff0000"">ביחיד</font> לראות את מומו, אלא אם כן נטל רשות מן הנשיא פעם אחת."	יומא פרק שמיני עח א		
